לבי ט וח בע"מ נ' כוהנה

פסק דין

רקע וטענות הצדדים

1. בפניי תביעה בסדר דין מהיר בסך של 5,659 ₪ שעניינה בתאונת דרכים שאירעה ביום 21.5.2007 ברחוב אבן גבירול בתל אביב בין הרכב אשר היה מבוטח בביטוח רכב מקיף על ידי מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת") ונהוג בידי גב' שלייב לובה (להלן: "המבוטחת") לבין רכבו של מר יוסף כוהנה (להלן: "הנתבע").

2. היות והתובעת סבורה שהאחריות לקרות תאונת הדרכים רובצת על כתפי הנתבע, היא הגישה תביעה לשיפוי הסכום אותו שילמה למבוטחת במסגרת חבותה על פי פוליסה מס' 33316366063 בגין הנזקים שנגרמו לרכב המבוטחת.

3. על פי הנטען בכתב התביעה בעת שנהגה המבוטחת ברכבה בנתיב הימני ברחוב אבן גבירול בתל אביב, סטה הנתבע שנסע ברכבו משמאל לנתיב נסיעתה של המבוטחת ופגע ברכב המבוטחת, בחלקו האחורי השמאלי.

4. התובעת צירפה לכתב תביעתה בין היתר תמונות המעידות על נזקי רכב המבוטחת. בנוסף צירפה התובעת דו"ח שמאי המעריך את הנזקים שנגרמו לרכב בסך של 5,798 ₪ וכן קובע כי נגרמה לרכב ירידת ערך בשיעור של 1.5% , בסך של 645 ₪.

5. עוד טוענת התובעת כי פנתה אל הנתבע בדרישה כי ישלם לה את סכום התביעה המהווה את סך הפיצוי אותו שילמה התובעת למבוטחת בהתאם לחבותה, אך הנתבע לא עשה כן.

6. הנתבע בכתב הגנתו הכחיש את האחריות לקרות התאונה וטען כי תוך כדי נסיעה ישר במסלול השמאלי ברחוב אבן גבירול, סטה רכב המבוטחת אשר נסע במסלול הימני למסלול נסיעתו ופגע ברכבו. הנתבע הוסיף וטען כי כתוצאה מהתאונה נגרם לרכבו שפשוף קל.

7. לטענת הנתבע התאונה אירעה מחמת רשלנות המבוטחת שכן המבוטחת לא נקטה באמצעי הזהירות הנדרשים כאשר ניסתה להשתלב בנתיב השמאלי, הנתיב בו נהג הנתבע.

8. לעניין טענת התובעת לפניותיה לנתבע לשלם את סכום התביעה, טוען הנתבע כי לאחר שהתובעת פנתה אליו, השיב לה בתגובה, ומשלא נענתה תגובתו הניח כי דרישתה זו בוטלה.

דיון והכרעה

9. אין מחלוקת בין הצדדים כי המבוטחת נסעה ברכבה במסלול הימני ורכב הנתבע נסע במסלול השמאלי ברחוב אבן גבירול בתל אביב.

10. עם זאת, מכתבי הטענות ומהעדויות עולה כי לכל אחד מהמעורבים בתאונה יש גרסה שונה לאופן קרות התאונה וכי כל אחד מטיל האחריות על זולתו.

בעוד התובעת טוענת כי רכב הנתבע הוא אשר סטה מנתיב נסיעתו השמאלי לנתיב נסיעת רכב המבוטחת, קרי לנתיב הימני, טוען הנתבע כי המבוטחת היא אשר סטתה לנתיבו תוך אי נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים וגרמה לתאונה.

11. לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים ועיינתי בכתבי הטענות והמסמכים המצורפים להם, לא מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע ומשכך דין התביעה להידחות.

12. המבוטחת אשר העידה מטעם התובעת הותירה ספק באשר לטענת התובעת לאופן קרות התאונה. המבוטחת לא זכרה את פרטי האירוע במדויק והעידה כי "אני נסעתי במסלול ימני, הנהג הגיע מצד שמאל שלי, אני חושבת שכן, הוא פגע בי בדלת שמאלית אחורית של הרכב שלי" (פרוטוקול מיום 20.11.11, עמוד 1 שורות 15-16).

13. עדותה של המבוטחת אף לא הייתה עקבית לעניין השאלה הטעונה הכרעה במקרה זה, קרי האם הנתבע הוא אשר סטה לנתיב נסיעתה הימני או שמא היא סטתה לנתיב נסיעתו השמאלי. כך לדוגמא לשאלת בא כוחו של הנתבע באם היא ניסתה להשתלב בנתיב השמאלי, העידה המבוטחת כי היא "לא זוכרת. עברו 4.5 שנים" (פרוטוקול מיום 20.11.11 עמוד 2 שורה 11). בעוד שבחקירה הנגדית העידה כי "כל הזמן המשכתי ישר, ולא הייתה לי סיבה לפנות שמאלה" (פרוטוקול מיום 20.11.11, עמוד 2 שורה 29).

14. אציין כי המבוטחת בעדותה אף לא זכרה את תוואי הדרך בו נהגה ומספר הנתיבים בכביש ומשכך לא ידעה ליתן תמונה מדויקת לשאירע.

15. מנגד, מצאתי את עדותו של הנתבע ברורה ומהימנה בעיני. הנתבע שב וחזר בעדותו על גרסתו באשר לאופן התרחשות התאונה. כמו כן מעיון בתמונות הנזק שנגרם לרכב המבוטחת עולה כי לרכב נגרמה פגיעה מתמשכת בצידו השמאלי האחורי. עובדה זו יכולה לתמוך בטענת הנתבע כי רכב המבוטחת הוא אשר סטה לנתיבו השמאלי ובכך נגרם הנזק לדלת האחורית השמאלית שכן בהנחה שרכב הנתבע הוא אשר סטה ופגע ברכב המבוטחת , הפגיעה עתידה הייתה להיות בזווית הרכב ולא באופן מתמשך.

16.לאור האמור, אני סבורה כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה להוכחת תביעתה ומשכך דין התביעה להידחות.